הסרט הראשון שהגיע לארץ היה הסרט השני
בסדרה - "מרוסיה באהבה". הייתי בן שתיים עשרה או שלוש עשרה וקבעתי עם בנצי
שאולוף, חברי לספסל הלימודים. אולי היה גם חבר נוסף מהכיתה.. קולנוע
"אוריון" בירושלים. "יומני כרמל" מתעדים את שר האוצר
לוי אשכול מבקר בבית חרושת "שמן", שיקופית לחומרי ניקוי של
"קלין" וגם למה כדאי לקנות גרביים ב"מעיין שטוב". הסרט מתחיל -
לילה. ג'יימס בונד משוטט בגן אפל , מתחמק בין הצללים. לפתע מגיח מאחוריו ROBERT SHAW וחונק אותו למוות עם
מיתר של פסנתר שהוא מושך מתוך השעון שלו.
רגע, אנחנו שואלים את עצמנו: "מי זה ג'יימס בונד פה"? לא יכול להיות שהורגים אותו בתחילת הסרט.. אולי ROBERT SHAW הוא ג'יימס בונד? הכל מתבהר כמובן חיש מהר.
זהו. מרגע זה ואילך אני שבוי ונצור. שבוי של שון קונרי עד
סוף כל הדורות, וגם של ג'ון בארי, המלחין הגאון שחיבר את המוזיקה לרב הסרטים
הראשונים. את הסרט הבא כבר ראיתי בקולנוע "הבירה" (מבטאים כמו המשקה), ברחוב שמאי (מול החנות "תחביב" שם הייתי קונה גופים לאקווריום
שלי). כבר הייתי בתיכון, כיתה ט'. חנן ואני. קנינו זוג כרטיסים. הסרט היה מוגבל
מגיל 16 ומעלה. אני עומד ראשון וחנן מאחורי. אני עובר בלי בעיה.. חנן, קצת יותר
נמוך ממני, עם בייבי פייס נעצר בכניסה. "ילד - בן כמה אתה"? שואל
הקונדוקטור.. הקיצר - אני כבר הייתי יבפנים וחנן עושה לי סימנים שאחזור לאחור. מה
אגיד לכם, לא התלבטתי בכלל, נכנסתי וישבתי לבד בחושך והתענגתי עונג שמיימי..
מובן שלא ויתרתי על שון קונרי בשום סרט
מאז. YOU NAME IT, כולל סרטים הרבה פחות
מרשימים, רק כדי להתרגש בכל פעם מחדש מהכריזמה המדהימה שלו, מהמבטא הסקוטי הכבד,
מהג'סטות הקטנות והמדהימות שלו. למשל: הוא נכנס בזהירות לחדר כדי לסרוק מסמך חשוב.
יוצא, סוגר את הדלת ונעצר לרגע. בלי להתלבט, הוא נכנס שוב, קוטף ענב מתוך צלחת
פירות ושוב יוצא למשימת הצלת העולם.
מה המשותף לי ולנשיא ארה"ב ג'ון
קנדי? שנינו קראנו בשקיקה את כל ספרי איאן פלמינג. בלעתי בלהט את כל ספרי ג'יימס
בונד והייתי מגיע תמיד מוכן לסרט הבא..
הייתי גם קורא נלהב של "עולם
הקולנוע" ובחדרי הקט, תליתי תמונות של שון קונרי, מכל השנים, לצד תמונותיהן
של וירנה ליסי, קתרין דנב ואורסולה אנדרס.
אל תשאלו אותי על רוג'ר מור וכל השאר.
הם לא באותה הליגה בכלל. היה לי קצת חבל שבחרו דוגמן אוסטרלי בשם ג'ורג' לזנבי לגלם
את תפקיד בונד בסרט "בשרות הוד מלכותה", שהיה בעיני הספר הכי מוצלח של
איאן פלמינג. אבל אהבתי מאד את דיאנה ריג שגילמה את טרייסי בסרט - שחקנית גדולה
שהלכה לעולמה לפני כמה שבועות.
את אחד המעגלים סגרתי בלימודי התואר הראשון ב"בר אילן" כשפרופ' משה גת זרק לחלל האוויר הצעה לעבודה סמינריונית "סרטי ג'יימס בונד והמלחמה הקרה", קפצתי על ההצעה כמוצא שלל רב והתנפלתי על הנושא בהתלהבות אין קץ.
מה נשאר לנו - מרלון ברנדו איננו, שון
קונרי איננו. נשארת אתה - קלינט איסטווד - המוהיקני האחרון. תעשה לכולנו טובה
ותשמור על עצמך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה