אני
מבקש לחזור בי מאמירות מכלילות שלי נגד פקידי האוצר באשר הם.
לצערי,
יש לי ניסיון אישי רע ומר עם כמה מהבכירים שבהם. האחד, הגדיר אותי ואת חברי, עובדי
רשות השידור כ ״משאבים״. כלומר, אנחנו לא אנשים חיים ונושמים, עם רגשות ויכולות
ואנרגיות חיוביות, אלא מספרים ויש להתייחס אלינו ככאלה.
השני,
הטיל דופי באמינות וביושרה המקצועית שלי, במוסד שלו הקדשתי 44 שנות חיים. כל זאת,
כמובן בלא להכיר אותי כלל.
מעבר
לשני אלה, אני נתקל לא אחת בהחלטות שרירותיות, חסרות כל חשיבה אנושית, של פקידי
האוצר, הנובעות מתחושת עליונות מופרכת, בבחינת אני ואפסי עוד.
והנה,
ביום בהיר אחד, אני מגלה שיש במשרד האוצר גם אדם שהחשיבה שלו הגיונית ואנושית והוא
מדבר ברגישות ובהבנה על צרכים אנושיים, לצד חשיבה רציונלית, כיצד ניתן לפתור את
בעיותיהם של אנשים הזקוקים לסיוע. קוראים לו שאול מרידור. אני לא מכיר מהלכים מעשיים
שלו אבל האמירות שלו מעוררות אצלי אמונה מחודשת ברוח האדם.
זמן קורונה. מאי 2020
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה